דב קלמנוביץ מבקש להעתיק את ההצלחה מטקס הזכרון האלטרנטיבי באווירה יהודית דתית ליום הזכרון לקדושי השואה
הגבורה היהודית בשואה, שירים וסיפורים
לקראת עשרה בטבת, שנקבע גם 'יום הקדיש הכללי', יתקיים במוצאי שבת זו, פרשת ויגש, ערב זיכרון ראשון מסוגו לקדושי השואה. המעמד, שייערך בבנייני-האומה בירושלים, ייקרא "נזכור, נשיר ונספר לגיבורי השואה", וישתתפו בו הרב ישראל-מאיר לאו וזמרי נשמה.
מאחורי היוזמה עומד דב קלמנוביץ' (48), ראשון נפגעי האינתיפאדה הראשונה (בשנת תשמ"ח), שנשרף במכוניתו ונכווה ברוב חלקי גופו. במהלך החלמתו הקשה והממושכת נדר קלמנוביץ' נדר, להקדיש חלק ניכר מזמנו לענייני הכלל.
זיכרון אלטרנטיבי
קלמנוביץ', ששימש כמה שנים יו"ר 'ארגון נפגעי פעולות איבה', נמנה עם מי שדחפו להחלטה הממשלתית לציין את זכרם של נפגעי הטרור ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אולם עם הזמן התברר כי האווירה בטקסי הזיכרון הממלכתיים חילונית מדיי, ואינה מתאימה ליהודים שומרי מצוות. בעקבות זאת החליט לקיים "טקסי זיכרון אלטרנטיביים, באווירה יהודית-דתית". לפני שנתיים התקיים טקס צנוע, ובשנה שעברה כבר מילאו משתתפי הטקס את האולם הגדול של בנייני-האומה.
את ההצלחה הזאת קלמנוביץ' מבקש להעתיק עכשיו גם ליום הזיכרון לקדושי השואה (בתאריך שקבעה הרבנות הראשית): "מעבר לבעיות ההלכתיות הכרוכות בטקסים הממלכתיים, כל האווירה שלפיה 'גיבורי' השואה הם אך-ורק מרדכי אנילביץ' (מנהיג המרד בגטו ורשה) ודומיו, אינה לרוחנו. מבחינתנו, יהודי כמו הרב לאו, שניצל כילד והגיע לאן שהגיע, הוא גיבור לא-פחות מאנילביץ'".
יהדות בגיל עשר
המעמד במוצאי-שבת ישלב סיפורים על הגבורה היהודית של הנספים בשואה עם שירים מתאימים לרוח האירוע. בין הזמרים שיופיעו אהרון רזאל. אהרון (31), נשוי ואב לשלושה, הוא נכדם של מארק ופאני רוזלאר, ניצולי שואה מהולנד. בני הזוג רוזלאר התחתנו ערב השואה והתגוררו ליד אמסטרדם. כעבור זמן קצר נשלח מארק למחנה-ריכוז, אך הוא קפץ מהרכבת בשעת הנסיעה. הוא הצליח לשוב לביתו ולרעייתו,והשניים הסתתרו עד סוף המלחמה בביתם של הולנדים רחמנים, מחסידי אומות העולם.
בקום המדינה עלו בני הזוג רוזלאר ארצה, ונולדו להם שלושה ילדים. אחד מהם, אביו של אהרון, החל כעבור שנים, עם רעייתו, לשמור מצוות. אהרון היה אז ילד כבן עשר.
מסר ערכי לעתיד
"השואה הייתה חלק בלתי-נפרד מהוויי החיים בביתנו", הוא אומר. "כשהתבגרתי, הבנתי שהשואה היא לא רק מאורע זוועתי מן העבר, שחייבים לזכור, אלא גם אירוע בעל מסר ערכי חזק מאוד לעתיד. אמרתי לעצמי, שאם הגרמנים שנאו כל-כך יהודים, רק מפני היותם יהודים, זה הסימן המובהק ביותר לקדושת הנפש היהודית ולהיותנו עמו הנבחר של הקב"ה. כל זה מחייב אותנו מאוד".
ביטוי לדבריו של אהרון אפשר למצוא בקובץ השירים שכתב על השואה – 'שירים מהדף הריק של הסוף'. את אחד השירים אף הלחין, והוא ישיר אותו באירוע בבנייני-האומה: "מי יודע אם לא, נחלי דמעותיהם הביאונו עד הלום, ובתפילתם מאת ה' – שאלונו, ובמותם ציוו לנו את החיים".
פורסם במדור חיים יהודיים\שיחת השבוע
קליק על אהבתי וקיבלת את כל החדשות והעדכונים מדוסים